לפני בקשה על דרך של המרצת פתיחה.
המבקשת היא רעייתו הנוכחית של המשיב 3 (להלן:
"המשיב").
המשיבה 1 (להלן:
"המשיבה") היא גרושתו של המשיב.
המשיבה 2, עיריית פתח תקווה, שהיא אחת מבין נושי המשיב, הודיעה מבעוד מועד כי היא משאירה את ההחלטה בנושא זה לשיקול דעת בית המשפט, ועל כן הופטרה מהתייצבות בהחלטתי מיום 15.2.12. העירייה אינה עוד צד להליכים אלה.
כפי שעלה מכתב הבקשה, המבקשת והמשיב נשואים זה לזה. בעבר היה המשיב נשוי למשיבה ומשקר הנישואין נולדו להם שתי בנות קטינות. המשיב חייב במזונותיהן ומתנהלים הליכים בלשכת ההוצאה לפועל-מזונות כדי לגבות את חוב המזונות. ההליכים ננקטים במסגרת תיק הוצל"פ הרצליה 26-00015-08-8. במסגרת זו, עתרה המשיבה לעיקול מיטלטלין המצויים בדירה בה מתגורר המשיב יחד עם המבקשת, ברח' בלינסון 10/1, נתניה.
המבקשת טוענת כי המיטלטלין המצויים בכתובת המגורים דנן הם בבעלותה הבלעדית ואין למשיב כל חלק בהם. המבקשת מסתמכת על הנתונים הבאים:
א. הסכם יחסי ממון בינה לבין המשיב מיום 6.1.09 בתיק תמ"ש 58460-08, בו נקבע בסעיפים 4 ו-5 כי המיטלטלין הקיימים ושיירכשו בעתיד יהיו בבעלות המבקשת בלבד.
ב. קבלות ואישורים חלקיים על מיטלטלין שנרכשו, לטענת המבקשת, עבורה, על ידי אביה, יצחק ורטניק, גם אחרי קשר הנישואין בין הצדדים.
מנגד, המשיבה סבורה כי יש להתיר לה ביצוע עיקולי מיטלטלין בכתובת מגורי המשיב והמבקשת, כדי לאפשר לה לפרוע את חוב המזונות כלפי הבנות הקטינות. היא מציינת בתגובתה כי המשיב חב לבנותיו 280,000 ש"ח חוב מזונות, נכון ליום הגשת עמדתה, 22.2.12. המשיבה מפנה לפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, תמ"ש 74171-01 מיום 30.12.08, מפי השופט שטרק. המשיבה טוענת כי רק לאחר שהתגרשה מבעלה התברר לה היקף חובותיו ומספר הנושים הרב הפועל מולו.
היא מפנה לה"פ 20027-08 שהגישה אמו של המשיב, גב' עדה אייכבאום, בבית המשפט השלום בתל-אביב, כאשר המבקשת, שאז עדיין לא היתה רעייתו של המשיב, מופיעה שם כבאת כוח. הבקשה הוגשה כנגד 14 נושים והמשיבה בכללם, לפיה יש ליתן פסק דין הצהרתי כי האם, עדה אייכבאום, היא הבעלים היחידים של המיטלטלין המצויים בדירה ברח' עזריה מן האדומים 3/7, תל-אביב, וכי אין לנקוט נגדם הליכי עיקול בגין חובות המשיב.
המשיבה טוענת כי זהו דפוס התנהלות שגרתי אצל המשיב, בשיתוף פעולה עם המבקשת. כדי לחמוק מנושים, הם מגישים באופן סדרתי, לטענתה, בקשות המוציאות את המיטלטלין בדירות המגורים השונות של המשיב מגדר הנכסים ברי העיקול. לטענתה, במישור זה יש לראות גם את הסכם הממון שנחתם בין המבקשת לבין המשיב, כניסיון להברחת מיטלטלין מנושים. באופן זה, גם הטענות כי המיטלטלין בדירה נרכשו ע"י אביה של המבקשת הן טענות כזב, לשיטתה.
כל המעורבים בדבר העידו בפני בישיבת היום.
המבקשת והמשיבה נחקרו באריכות, וגם קולו של המשיב נשמע.
לאחר ששמעתי את העדויות, מסקנתי היא כי המשיב והמבקשת חיים חיי שיתוף וחולקים מגורים משותפים. חלק מן המיטלטלין בדירה הם ללא ספק מיטלטלין המצויים בבעלותה הבלעדית של המבקשת, והובאו לקשר הנישואין מראש על ידי המבקשת.
למשל, הפסנתר החום שצילומו הוגש על ידי המשיבה כ-מש/2. המשיבה טענה כי זהו פסנתר שמופיע בהודעת העיקול וכנראה מדובר בפסנתר שהיה שייך קודם לה ולמשיב, בתקופת חייהם המשותפים. מכאן, היא מבקשת ללמוד כי יש בדירה המשותפת למשיב ולמבקשת רכוש שאינו שייך למבקשת. ברם, הטענה בדבר הפסנתר החום לא הוכחה. המבקשת השכילה להציג בזמן הדיון את המוצג מב/1, תמונה שלה מגיל צעיר יושבת ליד פסנתר חום. מכאן, לא הוכח כי הפסנתר המצוי בדירת המבקשת והמשיב היום הוא דווקא הפסנתר שהיה קודם לכן בדירת מגורי המשיב והמשיבה. כפי שהעידה המבקשת בעמ' 5 לפרוטוקול, שורות 8-7:
"קיים יותר מפסנתר אחד ביקום".
ברם, ככל שהדבר נוגע למיטלטלין אחרים, המשיב לא השיב תשובות מהודקות וברורות לשאלה היכן מצויים המיטלטלין אותם רכש בתקופת החיים המשותפת לו ולמשיבה. המשיב נשאל בצורה ברורה מה קרה לכל הציוד שהיה בדירה המרוהטת ברח' הגיא, רמת השרון, ששימשה למגורים המשותפים. המשיב לא השיב עניינית. ראו עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 30-22. המשיבה שבה ומיקדה את השאלה ושוב התחמק המשיב מתשובה ברורה - עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 14-1.
המשיב חב כספים לנושים רבים, וכפי שעלה מהדיון, המשיבה עצמה היתה מודעת לכך ואף טענה בשעתה כלפי הנושים של המשיב לבעלות וחיסיון על מיטלטלין ודירה בה התגוררו - עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 27-17.
המסקנה מכל האמור לעיל היא כי המשיב, המסובך בחובות, נוקט כדבר שבשגרה, בהליכי המרצות פתיחה כדי להחריג מכלל נכסיו מיטלטלין בדירות בהן הוא מתגורר. לגיטימי כי מיטלטלין המצויים בדירת אמו יוחרגו מעיקול, שכן נרכשו על ידה והינם בבעלותה. כמו כן, לגיטימי כי מיטלטלין המצויים בדירת המבקשת ברח' בלינסון בנתניה, אשר היו מצויים בה עוד לפני תחילת הקשר הזוגי בין הצדדים, יוחרגו מהעיקול.
הסכם יחסי הממון שנחתם בין המבקשת לבין המשיב לפני תחילת הקשר הזוגי, ואושר כפסק דין, חל ומחייב לגבי רכוש שכל אחד מהם הביא עמו אל תוך הקשר. אינני מקבלת את טענותיה של המשיבה כי מדובר בהסכם פיקטיבי. זהו הסכם נכון ומתאים לסיטואציה של התקשרות בין שני בגירים. העובדה שאחד מהם שקוע בחובות, כשלעצמה, עדיין אינה מביאה למסקנה כי מדובר בהברחת רכוש מפני נושים. להפך, זהו עיגון לגיטימי של זכויות שנצברו לפני הקשר הזוגי.